יום רביעי, 15 בדצמבר 2010

גלית וספי בגבעת ברנר


















שישי בצהריים - זמן טוב לחתונות. עבור המוזמנים, זוהי שבירת שיגרה, מותר ואפשר לרקוד עד שמתעייפים באמת ולא כי מחר צריך לקום לעבודה, נחסכת מכולם התרוצצות הקניות לקראת השבת, אוכלים ארוחה טובה, נמצאים בחברת חברים טובים ובני משפחה. עיתוי מושלם.

בשעות הבוקר של יום שישי ה - 27 באוגוסט 2010 כאשר הכבישים עוד פנויים ורוב תושבי ראשון לציון פיהקו פיהוקים אחרונים של בוקר, אגב טיול בחצר עם הכלב, יצאה גלית אל המספרה שבשיכון המזרח - לסידור השיער לכבוד נישואיה לספי שנערכו באותו היום בשעה 12:00 בגבעת ברנר.

מאובזרת באחות תאומה, חברה טובה, צלם וידאו ושני צלמי סטילס הכינה עצמה גלית לכבוד חופתה ומסיבת נישואיה. בתחילה - הכנת רעמת תלתלים מפוארת לתסרוקת כלה וההמשך בבית הוריה: איפור, ארוחת בוקר עם בן זוגה וצילום משותף ככלה וחתן.

שילוב של מוזיקה טובה, קהל אוהב ושמח וזוג מוביל מוכיחים כי חתונת צהריים מקיימת את כל ההבטחות! רחבת ריקודים מלאה מצליל ראשון שנוגן ועד האחרון.

אל צילומי הטרום שהתקיימו בדירתם ובשדרות רוטשילד בתל אביב התלוו כלביהם היפים אלכס ולוקה.

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

מירי וטל בתיאטרון החאן














ביום שישי ה - 20 באוגוסט 2010 בחצר תיאטרון החאן, נישאו מירי וטל.

את צילומי טרום החתונה קיימנו בחצר האחורית (וגם הקדמית) של ביתם בשכונת ארמון הנציב בירושלים. התלוו בקנאות ולכל הצילומים, חמוסטה החתולה ואומפה-לומפה כלבתם. שומרות נאמנות ומודליסטיות ממושמעות. ממגרש הכדורגל השכונתי שנמצא בסמוך עלו קולות העידוד וגם כדורגל תועה אחד. מירי, שנחבלה ימים ספורים לפני הצילומים בתאונה עת שרכבה על הקטנוע שלה, עמדה בגבורה בכל בקשותינו והלכה מרחקים לטובת לצילום משותף לה, לטל, חמוסטה, אומפה לומפה והנוף.

ביום החתונה דיווחו ברדיו על כך "שזהו היום החם השנה". בחצר החאן ערכו את השולחנות, הכינו את החופה ותשומת לב מיוחדת קיבלו המזגנים והמאווררים. איומי מזג האוויר נשכחו עם הגעתה של מירי שפגשה בטל.

קדמו לחופתם ריקוד ונגינה בחצר התיאטרון, אשר במרכזה הועמדה החופה בה התקדשו זה לזו.

לאחר שצהלו בשמחתם וסעדו את ליבם, התכנסו האורחים לסבב ברכות בו ניתנה הזדמנות לכל אוהביהם לברך על דרך ההלצה או המליצה או רק לאמר כמה מילים של אהבה.

וגם בתום החתונה, ולמרות החום הכבד אשר נשכח ברוח השמחה הטובה, נשארו האורחים ישובים לשיחה ארוכה והמשך השתתפות בחגיגה.